המהגר הדיגיטלי והתמודדותו עם ריבוי סביבות למידה מתוקשבות

בסמסטר הזה מתנהלים הקורסים במספר סביבות למידה:

ידיעון - סביבת הלמידה הידועה והמוכרת
פייסבוק - המוכר לנו כרשת חברתית, אך לא כסביבת למידה
moodle - סביבת למידה חדשה לנו, הסטודנטים, ואף לצוות המרצים.

בשבוע הראשון ללימודי סמסטר ג', כשנחשפנו לסביבות הלמידה הנוספות, חל אצלי בלבול עצום. היה לי מאוד נוח להמשיך וללמוד בסביבה המוכרת והידועה. לא זכרתי איזה קורס מתנהל היכן, איזו מרצה הציגה איזו מטלה, והתסכול היה עצום. נוסף לכך, הייתי צריכה ללמוד לנווט בסביבת למידה חדשה - moodle.

חווה, סטודנטית בקורס, העלתה מסמך דוקס לקבוצה הסגורה בפייסבוק, ובו טבלה של רשימת המרצים, המטלות, תאריכי הגשה, קישורים ועוד. היתה זו יוזמה מדהימה של התארגנות עצמית, שהבהירה לי, שאינני היחידה שמבולבלת...וכן, את החשיבות של התארגנות עצמית, עליה אנחנו שמים דגש רב בקורסים השונים.

הרעיון להיחשף לסביבות למידה נוספות הוא רעיון מצוין, המדגיש את הצורך שלנו, המורים, להתקדם, להתחדש, לשנות ולהשתנות, ולהתאים את ההוראה והלמידה למאה ה-21, ולא להישאר "תקועים" במוכר והידוע, "כי זה יותר נוח".

לאחר השבוע השני, הרגשתי קצת יותר בטוחה, ואני משוכנעת, שבמשך הזמן, גם סביבות למידה אלו יהפכו למוכרות וידועות.

אין לי ספק, שאם תלמידינו, הילידים הדיגיטליים, היו צריכים להתמודד עם 3 סביבות למידה, היו מסתגלים לכך במהירות רבה יותר מאיתנו, המהגרים הדיגיטליים.

פרויקט חדש - גוגל למען שפות בסכנת הכחדה

"אחד המאפיינים העיקריים של היצירתיות האנושית הוא הריבוי הבלתי-מוגבל של תוצריה, שכל אחד מהם משקף, מזווית אחרת ובצורה שונה, את רוח האדם"
כמה שפות נחוצות? תלוי לאיזה צרכים ולצרכים של מי מתכוונים. אולי, מבחינת הצרכים של ייעול התקשורת הבין-לאומית או תכנון מערכות תקשורת ממוחשבות, הקטנה משמעותית של מספר השפות הקיים היא חיונית. אך האם מישהו היה מסכים לכלול בין השפות שיש לחסל גם את שפת האם שלו, אותה שפה שבה מחשבותיו, שאיפותיו ורגשותיו הראשונים הובעו, אותה שפה שעיצבה את הבנת הסביבה שלו, אותה שפה הנושאת את המסורת התרבותית שלו?  ( מתוך "משב הרוח" מאת פרופ' מרסלו דסקל)

גוגל השיקה את אתר Endangered Languages Project (פרויקט שפות בסכנת הכחדה), שמטרתו לסייע לאנשים לאסוף ולשתף במידע עדכני על שפות שכבר כמעט ואינן נשמעות. "תיעוד של למעלה מ-3,000 שפות שנמצאות על סף הכחדה הוא צעד חשוב בשימור הגיוון התרבותי, כיבוד המורשת של זקנינו וחיזוק הנוער ", מתוך הבלוג הרשמי. כאשר האדם האחרון שדובר שפה שנמצאת בסכנת הכחדה ימות, יאבדו ידע ומסורת בת אלפי שנים. גוגל יצרה פלטפורמה לתיעוד הסבים והסבתות שעוד מכירים ודוברים את השפה, וחיבור ביניהם על ידי רשת חברתית. הפרויקט מעניק  מקום בו ניתן לאכסן מאמרים מדעיים אך גם מידע בלתי פורמאלי. גם אונסק"ו העלה לרשת מפה המציגה שפות בסכנת הכחדה, אך למרות קיומו של פורום, האתר חסר את המרכיב של תוכן גולשים, שמוסיפים מהידע האישי שלהם למאגר הנתונים המתעדכן.

למען הפרויקט, גוגל חברה לארגונים נוספים בעולם כדי לעזור למנוע אובדן של שפות המייצגות עולם תרבותי שלם. 

באתר מופיעה מפה כחולה. באמצעות גרירה של העכבר ניתן לעבור בין מקומות בעולם, ולהתמקד במדינה או באזור מסוים. השפות השונות מסומנות בנקודות צבעוניות, המסמנות את רמת הסכנה בה כל שפה נמצאת. אז, לידיעתכם, משיטוטי במפה הופתעתי לגלות שבישראל מספר שפות בסכנת הכחדה: Judeo Tat ,Lishanid Noshan, Halaula.

בשלב זה האתר הוא מחברת ריקה למדי, אך בגוגל מקווים שמומחים בתחום שימור השפות יקחו את ההובלה של הפרויקט, והוא יתמלא במידע רב.
גוגל השכילה לנצל את הטכנולוגיה, הנגישות והמידע הרב הנמצא ברשת לטובת פרויקט חינוכי/תרבותי מדהים.

כמה שפות נחוצות לאדם? / מרסלו דסקל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2991568,00.html

פרויקט חדש - גוגל למען שפות בסכנת הכחדה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4245574,00.html

המכונה שתציל את הספר המודפס

הפצה דיגיטלית של מידע גברה מאוד עם התפתחות האינטרנט, והיא כוללת גם ספרים, כתבי עת ועיתונים.
ספר דיגיטלי או ספר אלקטרוני, באנגלית electronic book או בקיצורeBook, הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב, במחשב לוח, בקורא ספרים אלקטרוני - מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה, ואפילו בטלפון חכם. היתרונות של הספרים הדיגיטליים: הנגשה, טכנולוגיה ירוקה.

 חברה אמריקנית בשם " On Demand Books" פיתחה מכונה להדפסה מהירה של ספרים, המתפקדת כבית דפוס ביתי לכל דבר, פטנט שיכול לעזור לחנויות הספרים ב"קרב" מול הספרים הדיגיטליים.
המכונה נקראת "מכונת האספרסו לספרים". יש בה כרטיס זיכרון ובו מאגר של מיליוני ספרים. הספר יודפס בפרק זמן קצר, הזהה למשך זמן ההמתנה לאספרסו בקופי-בר השכונתי, ומכאן שמה.
70 חנויות ברחבי העולם משתמשות בה, והעיתון "ניו-יורק טיימס" הכתיר את ההמצאה כ" תרופת הנגד לספרים הדיגיטליים".


ואני שואלת: מדוע יש צורך ב"תרופת נגד" לספרים דיגיטליים? אנו יודעים שבני הנוער היום, ממעטים בקריאת ספרים. האם משנה פורמט הקריאה? יש לעודד קריאה, ולא משנה באיזה פורמט. ואם הפורמט הדיגיטלי "מדבר" יותר אל בני הנוער, הילידים הדיגיטליים, אז אדרבה ואדרבה!!!



מתוך: ישראל היום, 15.6.12


פרוייקטים להעברת ספרים לפורמט דיגיטלי:

Free eBooks by Project Gutenberg:
http://www.gutenberg.org

פרוייקט בן יהודה:
http://benyehuda.org/


בישראל עדיין לא גילו את שוק הספרים הדיגיטליים:

http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=118226

ריפלקציה

כתיבת הבלוג התחילה כמטלת חובה במהלך לימודי תואר שני בחינוך, בהתמחות תקשוב ולמידה. וכמו בכל מטלה, גם כאן היו דרישות: כתיבת רשומה אחת לשבוע, לפחות, כתיבה ברמת חשיבה מסדר גבוה... והלחץ התחיל...
לא קל לי לכתוב...מידי שבוע, התאמצתי לכתוב את הרשומה שלי, כאשר, את הרעיונות קיבלתי ממקורות שונים: שיעורים במכללה, חברים לפייסבוק ששיתפו, כתבות ועוד. חלקן נכתבו בקלות, וחלקן ממש לא...

שמחתי לגלות, שמספר סטודנטים  עוקבים אחרי הבלוג שלי, ונהנים מהרשומות שלי. עוד יותר התרגשתי, כשנודע לי שאת הבלוג שלי קוראים גם אנשים נוספים, שאינם סטודנטים במכללה, שהתעניינו ברשומות שלי והגיבו להן (הרי, כבר הבנו, שאין פרטיות באינטרנט...). אחד הקוראים, אף הציע לסייע לי ברעיון שהגיתי, וריגש אותי עוד יותר.

בעקבות הכתיבה בבלוג, אני מרגישה צמיחה מבחינה מקצועית. החיפוש אחרי נושאים לכתיבה, השיתופיות, רעיונות חדשים, ניסיון ליישם אותם, חשיפת רשומות בבלוג שלי לסטודנטים במכללה - כל אלה בהחלט העצימו אותי, ואת הביטחון שלי בכתיבת הבלוג.

ולפני, עוד סמסטר של כתיבה בבלוג, אחת לשבוע, לפחות, כתיבה ברמת חשיבה מסדר גבוה. ובכל שבוע, שוב תצוץ השאלה: על מה אכתוב השבוע???????