סיום מטלת כתיבת הבלוג - ריפלקציה

והנה, מסתיימת לה עוד מטלה - מטלת כתיבה בבלוג האישי.

דרך ארוכה עברתי, מהיום בו קיבלנו את המטלה  ועד היום. זה התחיל בחששות ודאגות בנוגע לנושאים לכתיבה בבלוג ולאיכות הכתיבה, התקדם לסקרנות וחקר (בנושאים עליהם כתבתי, ובנושאים שכתבו אחרים) והסתיים (או שלא...) בהרגשת בטחון והנאה מכל רשומה שכתבתי.
בתחילה, כתבתי רשומה אחת לשבוע, עפ"י דרישות המטלה. בהמשך, בעקבות נושאים מעניינים שנתקלתי בהם, לעיתים כתבתי אף יותר מרשומה אחת לשבוע.

מצאתי, שהבלוג משמש כסביבה לימודית שונה, המעשירה את הכותב ואת הקורא, אותה אפשר וכדאי לנצל בהוראה. בפוסט מתאריך 31.8.12 תיארתי את חוויותיהם של ילדים הכותבים בלוג אישי, ועד כמה הכתיבה תורמת להתפתחותם האישית ולכישורי הכתיבה שלהם.

בעבודתי בבי"ח עם ילדים חולי סרטן, אני מתכוונת להציע לילדים לפתוח בלוג אישי. הבלוג יוכל להוות במה עבורם לשיתוף חוויותיהם, תסכוליהם, הרגשותיהם, כמובן, ברמת השיתופיות המתאימה להם. אני סקרנית לשמוע את תגובות הילדים בנושא...

הערכת עמיתים

מטלת הסיום בקורס "עיצוב סביבות למידה מתוקשבות" היתה לבנות יחידת לימוד (בזוגות). בנוסף, נתבקשנו להעריך 2 יחידות לימוד (שנקבעו ע"י המרצה), ולהעלות את ההערכה לפורום משותף. כמובן,  שגם יחידת הלימוד שלנו הוערכה ע"י 2 זוגות סטודנטים. להערכת היחידות צורף מחוון .

לי, אישית, היה לא נוח עם הפומביות והשיתופיות של ההערכות (חוסר רצון לפגוע בעמיתי), במיוחד עם אחת מהן, למרות, שבדיעבד, נוכחתי כמה למדתי מהערכות העמיתים, וגם מן התהליך שאני עברתי כמעריכה (ניסוח ההערות, עידון, פירגון ועוד).
המחוון, מיקד את ההערכה. ממנו גם למדתי כמה חשוב לציין לא רק נקודות לשיפור, אלא גם נקודות לשימור.

כשקיבלתי את ההערכה על היחידה שלנו, התאכזבתי, בתחילה, מן ההערכה, אך ככל שהמשכתי לקרוא, ובעיקר את ההערות, הבנתי עד כמה הן נכונות ובונות. הערכת העמיתים האירה נקודות אליהן לא התייחסנו, ועזרה לנו לשפר את יחידת הלימוד. בשיעור, בזמן הצגת יחידות הלימוד והערכותיהן, הבנתי איזה משקל חשוב יש להערכת עמיתים!!! למדתי המון גם מההערכות ליחידות לימוד אחרות.
לדעתי, השיתופיות בהערכה, למרות הקושי הרגשי שבה, תורמת למעריך, למוערך ולשאר הסטודנטים, קוראי יחידות הלימוד והערכותיהן.

טכנולוגיה בשרות תאונות הדרכים

אתמול, יום ה', נסעתי בשעות אחה"צ למכללה, לשיעור חזרה לקראת מבחן בקורס מחקר מתקדם בחינוך.

סמוך למכללה "נכנס" בי רכב מאחור. לאחר שנרגעתי, יצאתי מהרכב, ופגשתי נהג צעיר ומבוהל יותר ממני.

ביקשתי ממנו את פרטיו האישיים ופרטי פוליסת הביטוח. הבחור הוציא את הטפסים מהארנק. , נכנסתי לאוטו, שלפתי עט ודף A4 מהתיק (מתוך דוגמת המבחן) וכתבתי מצידו האחורי את כל הפרטים.

הוצאתי את פוליסת הביטוח שלי, וקלטתי את הנהג הצעיר, שולף את הסמארטפון שלו, ומצלם את המסמך. עמדתי לצידו נבוכה, ואמרתי:" אז גם אני אצלם את המסמך שלך", והוצאתי בגאווה את הסמארטפון שלי (ובליבי הרהרתי: איך לא חשבתי על זה בעצמי, הרי אני מחשיבה את עצמי לאדם טכנולוגי...). כמובן, שהוא גם צילם את הפגיעות ברכב...וגם אני!!!

פער הדורות היה כל כך בולט ביני, המהגרת הדיגיטלית, שמנסה מאוד לצמצם פערים, ובין הבחור הצעיר, היליד הדיגיטלי.

והלוואי, שלא נצטרך להשתמש בסמארטפונים למטרות שכאלה!!!

תרומת הבלוג לכותב ולקורא

בתחילת כתיבת הבלוג שלי, אודה, לא ממש הבנתי מהם יתרונותיו.בתום סמסטר שלם של כתיבת רשומות בבלוג אחת לשבוע, נתבקשנו לכתוב רפלקציה על התהליך שעברנו.
אני כתבתי את הדברים הבאים: " בעקבות הכתיבה בבלוג, אני מרגישה צמיחה מבחינה מקצועית. החיפוש אחרי נושאים לכתיבה, השיתופיות, רעיונות חדשים, ניסיון ליישם אותם, חשיפת רשומות בבלוג שלי לסטודנטים במכללה - כל אלה בהחלט העצימו אותי, ואת הביטחון שלי בכתיבת הבלוג".

בשבוע שעבר, קראתי כתבה בעיתון "ישראל היום" שנקראת הילד מהבלוג, בנושא ילדים צעירים (בגילאי 7, 10, 13), המנהלים יומני רשת עשירים ומושקעים. אלו הם הילידים דיגיטליים, שהמירו את הכתיבה במחברת מהוהה עם מנעול מתפרק, בה רבים מאיתנו ניהלו את היומנים הסודיים שלהם, בחלופה וירטואלית - הבלוג!

הכתיבה בבלוג מפתחת את מיומנויות הכתיבה של הילדים, או כמו שכותב אופיר, בן 13, המנהל בלוג ב בנושא קולנוע, ספרות, תרבות, ובידור: 
"הבלוג הוא עדות לתהליך שאני עובר, מנקודה אחת לאחרת. אפשר ממש לראות את זה אם עוברים על פוסטים ישנים שלי. ככה אני יכול לעקוב אחרי מידת ההתקדמות שלי ככותב, כבן אדם וכמבקר תיאטרון...בהתחלה הבלוג שלי היה די משעמם, כי לא יצקתי לתוכו הרבה תוכן. לאט לאט למדתי איך לעניין את הקוראים שלי, לשלב את הכישורים שלי בכתיבה ובכתיבת ביקורת בבלוג. אני הולך להצגות, חוזר הביתה וכותב את הרשמים שלי. עם הזמן השתכללתי, והבנתי איך אני מציג את הדברים בצורה טובה יותר, ומבקר באופן מקצועי. גם היום, אני עדיין רוכש כלים תוך כדי עבודה".
הבלוג של אופיר זכה ליותר מ60,000 כניסות, התאטראות מחזרים אחריו ומזמינים אותו להצגות, ורבים מקוראיו אינם יודעים שהכותב בן 13 שנים בלבד!!!

בשבוע שעבר, שלחה לנו דר' גילה קורץ קובץ המרכז את המשוב שכתבו הסטודנטים למנהל בפורום הקורס, לאחר שבקרו בבלוגים שלנו.
הפעם, קראתי על תרומת הבלוג לקורא. רוב הסטודנטים התייחסו לנושאים החדשים אליהם נחשפו, ועד כמה למדו מהם, לדוגמא: אחת הסטודנטיות נחשפה בפעם הראשונה לאפשרות השימוש בסמארטפונים בתהליך הלמידה, והחליטה, אף היא להשתמש בהם בהוראתה. סטודנטית נוספת, למדה על אתר קומיקס שלא הכירה, וציינה שתתחיל להשתמש בו בנוסף לאתר קומיקס של "אופק".
חלק מהסטודנטים חשבו על האפשרות של פתיחת בלוג בעצמם, כאמצעי לשיתוף רעיונות, כלים, הגיגים ותובנות.
אז, אם בתחילת סמסטר ב' לא הבנתי את חשיבות כתיבת הבלוג ואת יתרונותיו, עכשיו, כבר אין לי ספק בהם.

כדאי ורצוי להשתמש בבלוג כסביבת למידה  מקוונת, המפתחת יצירתיות והבניית ידע, בה יכולים המורים להשתמש לנושאי למידה שונים.

חדש בגן - גננת מקוונת

אינה ומרינה, סטודנטיות בקבוצה שלנו, הן גננות. במהלך הלימודים, הן הביעו את דעתן, שתכנית התקשוב הלאומית צריכה להתחיל כבר בגן הילדים.
היום נודע לי, שעיריית ירושלים בשיתוף משרד החינוך, קרן אתנה והסתדרות המורים יזמו פיילוט, שיחל בשנת הלימודים הקרובה, כחלק מפרויקט "מחשב לכל גננת". 25 גננות יקבלו מחשב נישא, והגן יצויד בתשתית מתוקשבת הכוללת: חיבור לאינטרנט, מקרן, מסך, רמקולים. בנוסף, יחוברו הגנים לרשת "גוגלה" (http://www.googale.co.il/) המכילה כלים מתוקשבים המותאמים לגיל הרך, כגון: מנוע חיפוש, דואר אלקטרוני, מעבד תמלילים, המותאמים לילדים שטרם למדו קרוא וכתוב. כך יוכלו הגננות לשלב בעבודתן מקורות מידע דיגיטליים והמחשות, שיסייעו לפתח מיומנויות שונות בקרב הילדים.

כשראיתי כיצד אינה ומרינה, הגננות, מיישמות את הנלמד ביחידות הלימוד לילדים בגיל הרך, אין לי ספק, שהפיילוט יצליח, ואני מקווה שבעקבותיו, יישמו את התכנית בכל גני הילדים.

אינה ומרינה, יש אור בקצה המנהרה...




מתוך: ישראל היום, 16.8.2012

"לשיעור גאוגרפיה, נא הכינו פופקורן"

בקורס הערכת טכנולוגיות מידע וידע למדנו את הנושא "שילוב סרטונים בהוראה".
למדנו כיצד להעריך ייצוגי ידע דיגיטליים,כיצד לשלבם ביעילות בשיעור, ואיך לעודד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בעקבות הצפייה בהם. בעקבות השיעור התנסינו בבחירת סרטון, שילובו בשיעור (בהתחלה, באמצע או בסוף), ובעקבותיו שאילת שאלות לעידוד חשיבה מסדר גבוה

ולכן, כשראיתי את הכתבה שכותרתה: "לשיעור גאוגרפיה, נא הכינו פופקורן", (ישראל היום, 16.8.2012) התלהבתי מאוד!!!
במשרד החינוך החליטו להפוך את לימודי הגאוגרפיה לאטרקטיביים יותר באמצעות שימוש בסרטונים בנושאים אקטואליים, ועידוד חשיבה במקום שינון חומר.

פנינה גזית, מפמ"ר גיאוגרפיה הנכנסת, הסבירה כי התלמידים ילמדו מושגים רבים באמצעות סרטונים שצולמו לאחרונה, והועלו לאתר המשרד בשם "מבט וירטואלי".
שמחתי לראות, שבמשרד השכילו להבין, כי השימוש בסרטון הופך את הלמידה לחוויתית ומעניינת, ושסביב הצפייה נוצר דיון, המוביל להסקת מסקנות.
בנוסף, בלימודי הגאוגרפיה, יורחב השנה החלק של החשיבה (לעומת שינון חומר) הן במהלך השיעורים והן בבחינת הבגרות. בחינות הבגרות, לא רק יעודדו חשיבה, אלא גם יהפכו למתוקשבות ( בבחינות ישולבו  סרטונים, ובעקבות הצפייה בהם יצטרכו לענות על שאלות  חשיבה מסדר גבוה).

כולי תקווה, שמפמ"רים נוספים יאמצו את שילוב הסרטונים בהוראה, כאמצעי לפיתוח חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידינו, וכי המורים ידעו להשתמש בסרטונים בצורה יעילה.

מעורבות מורה במטלות כתיבה בפורום

באחד הקורסים המתנהל כקבוצה (של כ-40 סטודנטים) סגורה ברשת הפייסבוק, אנו מתבקשים לכתוב רשומות ולהגיב לרשומות של חברינו, די בדומה לכתיבה בפורום.

במטלה הראשונה, בה נתבקשנו לכתוב רשומה אחת ולהגיב בין 3-8 תגובות, הרגשתי מהר מאוד שמיציתי את הדיון.
היתה חזרתיות רבה בנושאים שנכתבו ובתגובות להם, המרצה לא היתה מעורבת כלל בדיון - לא היתה הכוונה או התיחסות לדברי הכותבים. מצאתי את עצמי מסרבת להיכנס לקבוצה, עייפה מלגלול למטה את דף הפייסבוק, לקרוא שוב את אותם הנושאים, ולנסות להגיב להם.

בשיעור, נתבקשנו למלא שאלון בנוגע למטלה, ובו לציין כמה פעמים כתבנו רשומה/תגובה, באיזה תאריכים, סוג ההודעה וכו'. מילוי השאלון עזר לי ולשאר הסטודנטים להבין באיזו רמה כתבתנו והתייחסנו למטלה, וכיצד יכולנו להעלות את רמת הדיון. בנוסף, קיימנו שיחת משוב בנוגע למטלה, ואף הבענו דעתנו על כך, שחשוב שהמרצה תהיה חלק מהדיון.

בעקבות המשוב, התייחסותי למטלה הבאה, היתה אחרת לגמרי וכן, התיחסותם של הסטודנטים האחרים - הדיון היה ברמה גבוהה יותר. בנוסף, המרצה השתתפה בדיון. מעט, אך הרגשתי שהיא נמצאת ברקע. התגובות שלה חידדו, כוונו, מיקדו  ועודדו.

משתי מטלות אלו  למדתי כיצד ניתן להעלות את רמת הדיון, וכמה חשובה נוכחותו של המורה בדיוני פורום.

על שיתוף תמונות

היום קראתי ב-ynet שפייסבוק מתכננת, בשבועות הקרובים, לעדכן את ממשק הצגת התמונות, כך שאפשר יהיה להגדיל, להבליט ולערוך אותן מבלי להיכנס אליהן.

פייסבוק הכריזה על ממשק תמונות חדש שיציג את כל התמונות שמשתמשים מעלים או מתויגים בהן כמעין פסיפס גדול, באמצעות הקלקה על כפתור התמונות שבראש עמוד הפרופיל שלהם.

בנוסף, מעל תצוגת התמונות יופיע סרגל חדש, שיאפשר מעבר בין תמונות שהגולשים מתויגים עליהם, תמונות שהם שיתפו ואלבומים שיצרו.

שדרוג משמעותי יותר, שיקל עלינו להגיב לתמונות החברים שלנו, הוא היכולת לערוך את תמונות, להבליט אותן, לעשות להן לייק או להגיב עליהן באמצעות מעבר עכבר בלבד, שיפעיל את תצוגת תפריט הכפתורים.

כשקראתי את הכתבה, חייכתי לעצמי... כמה דקות קודם פרסמתי תגובה בפייסבוק בנושא שיתוף התמונות.

בשיעור היבטים גלובליים של התקשוב, קיבלנו מטלה ליום המתוקשב בנושא הפער הדיגיטלי. נתבקשנו להתיחס למצגת בנושא הפער הדיגיטלי, למחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012"  ולסקר נתונים שאספנו. נתבקשנו לכתוב מסקנה ולהגיב ל-2 מסקנות של חברינו לקורס. התיחסתי למסקנתו של מוחמד אגבריה בנושא שיתוף תמונות:

"מנתוני המחקר, ב-2011 זינק שיעור הסמארטפונים (המכילים מצלמה איכותית) שנמכרו ל-65% . שיעור משתפי התמונות מידי יום מהטלפון הסלולארי גבוה פי 2 משיעור משתפי התמונות מידי יום שאינם משתמשים בטלפונים הסלולריים למטרות גלישה, לדעתי, בגלל נוחות השימוש במצלמה בטלפון , הנגישות והיעילות , דוגמה אישית: אני מאוד אוהבת לצלם ולשתף. מאז שיש לי סמארטפון אינני מסתובבת עם מצלמה בתיק. מצלמת המון, בכל מקום, בכל שעה ומיד משתפת. משתמשת באפליקציית אינסטגרם, ונהנית לראות כשרונות של צלמים אחרים מהארץ ומהעולם, חלקם אף מוכרים את צילומיהם. לשיתופיות בצילומים יש הרבה יתרונות: מפרה, מעודדת ליצירתיות, מחמיאה, יוצרת קשרים."

והיום, קיבלתי קישור בפייסבוק לאלבום תמונות שסרק בן של חברים של הורי בצעירותם. באלבום, תמונות שחור לבן משנות החמישים של הורי וחבריהם  בקומזיץ לילי. מחכה לראות את הורי מחייכים, מתרגשים ומעלים זיכרונות, לכשאראה להם את התמונות.

כלי חדש ביוטיוב – טשטוש פנים

צעד ראשון לאנונימיות ביוטיב: טשטוש פני המצולמים כדי להגן על פרטיותם.

בעבודתי בביה"ח, אני מודעת לחוק שאומר שאין לצלם ילד מבלי לקבל אישור בכתב מהוריו. פעמים רבות, אני נתקלת בהורים/צלמים מקצועיים שמצלמים את הילדים מבלי להיות מודעים לחוק זה, המיועד להגן על פרטיותם של הילדים.

הכלי החדש והפשוט של יוטיוב, מאפשר לטשטש את פניהם של הדמויות אותן איננו רוצים לחשוף, באותה סביבת עבודה (אין צורך להיכנס לכלי אחר לעריכת תמונה - קיצור תהליכים).


איך זה עובד? בוחרים את הוידאו שרוצים לערוך, מקליקים על האפשרות "שיפורים", לאחר מכן על "אפשרויות נוספות" (מתחת לסרטון), ושם תופיע האפשרות לטשטוש אוטומטי.


חסרונות הכלי:

טשטוש אוטומטי - אי אפשר להבחור את מי רוצים לטשטש (הטשטוש חל על כל הדמויות).
לא כל הפנים יצונזרו באופן מושלם. הדבר תלוי בזווית הפנים, התאורה ואיכות קובץ הווידאו ( פתרון אפשרי הוא לשמור על הסרטון כפרטי ).
הטשטוש בלתי הפיך-מרגע שמאשרים את פעולת הטשטוש לא ניתן להחזיר את הסרטון לקדמותו.

למרות שהכלי אינו מושלם, כל הכבוד ליוטיוב, על המודעות לצורך בפרטיות .

התנסיתי בכלי, והרי התוצאה הממחישה את החסרונות שציינתי לעיל:

מתוך ynet: 

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4257830,00.html 

חיים חכם ברשת - אתר חדש

אם את/ה לא בדיוק מתמצא/ת בנבכי הרשת, ורוצה להיות חלק ממהפכת התקשוב, האתר הזה מיועד לך!

ממשל זמין (אותו פיתח שלומי צדוק, מהרשומה הקודמת שלי) בשיתוף הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע השיקו היום אתר, שמטרתו לעזור לכל מי שאינו מתמצא בנבכי האינטרנט. בנוסף, האתר מספק מידע בנוגע להגנה על המחשב האישי מפני וירוסים ותוכנות זדוניות, צרכנות נבונה ברשת ועוד.

באתר ניתן למצוא טיפים בנושא: חיפוש נכון, כללי נימוס ברשת ועוד.

חשוב מאוד שגוף ממלכתי ראה חשיבות לספק לציבור מידע והמלצות לאזרחות דיגיטלית נבונה, ולתת לו כלים להתמודדות עצמאית עם האתגרים שברשת.

מציעה לכל המורות להפיץ את האתר בין ההורים (המהגרים הדיגיטליים) והתלמידים . אני, מתכוונת אף להפיצו בקרב בני משפחתי, ובעיקר דודתי היקרה, שעושה את צעדיה הראשונים בנבכי הרשת (והתחילה בפייסבוק...).


קישור לכתבה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4252633,00.html

studyers- אפליקציה לכתיבת סיכומי שיעור

על שונות בינאישית דיברנו? היא באה לידי ביטוי גם בהרגלי הלמידה השונים של התלמידים.

לפני שהתחלתי את הלימודים בקורס רכשתי לפטופ יקר וטוב (לא ידעתי שנקבל אחד במתנה מהמכללה...), והחלטתי שבמהלך החופש הגדול אלמד הקלדה עיוורת, כדי לסכם את השיעורים ישירות במחשב. התחלתי ללמוד הקלדה עיוורת, אך לא סיימתי, וכך קרה שהגעתי לתחילת הלימודים עם לפטופ, קלסר ועט.

ביום הראשון ללימודים ראיתי איך חלק מהסטודנטים מקלידים את הסיכומים וחלק מסכמים בכתב. אני סיכמתי בכתב יד, והייתי די מתוסכלת מכך, בעיקר כשראיתי את המקלידים...והאמת, שדי קינאתי בהם.

במהלך הסמסטר פתחנו חשבון ג'ימייל אחד משותף לקבוצה שלנו, ואיילת, שמקלידה בשיטה עיוורת, ומוסיפה את סיכומיה המעולים לתוך מצגות המרצים, הודיעה שתעלה את סיכומיה לחשבון הג'ימייל הקבוצתי. היתה זו הקלה אדירה!!! רובינו נעזרים בסיכומיה. אני הפסקתי לכתוב, וכל תשומת הלב שלי הופנתה להקשבה והשתתפות בשיעור. יתרון נוסף לקבלת הסיכומים מוקלדים היה, ארגונם בצורה מסודרת בתיקיות. זהו אתגר גדול עבורי כיוון שאני אדם מאוד לא מאורגן.

 השבוע, הגיע אלינו מרצה אורח, שלומי צדוק שפיתח את "ממשל זמין". הוא הציג בפנינו אפליקציה חדשה , עם קוד פתוח, שפיתח בשם  studyers לכתיבת סיכומי שיעור. היתרונות של הפלטפורמה הם שניתן להוסיף אליהם את המצגות, לצייר, לשרטט גרפים, לשתף סטודנטים אחרים, ליצור מחברות לקורסים השונים ועוד. האפליקציה עדיין בשלבי בניה אך נמצאת כבר בשימוש בקרב סטודנטים ברחבי העולם.

נתבקשנו, ע"י שלומי, להתנסות בכלי ולשלוח אליו את הצעותיונו/הערותינו/הארותינו לשיפור הכלי.

כסטודנטית שאינה מקלידה בשיטה עיוורת, לא נראה לי שאתחיל להשתמש בה עד שאלמד הקלדה עיוורת (אולי בחופש הגדול הזה...), אך מעניין יהיה לראות אם סטודנטים שכן מקלידים את סיכומי השיעור שלהם, אכן, יתחילו להשתמש באפליקציה זו, והאם יעדיפו אותה על פני שימוש ב- word.

מציעה לכל המקלידים את סיכומי השיעור להתנסות בה.

קישור לאתר:
http://studyers.com/

המהגר הדיגיטלי והתמודדותו עם ריבוי סביבות למידה מתוקשבות

בסמסטר הזה מתנהלים הקורסים במספר סביבות למידה:

ידיעון - סביבת הלמידה הידועה והמוכרת
פייסבוק - המוכר לנו כרשת חברתית, אך לא כסביבת למידה
moodle - סביבת למידה חדשה לנו, הסטודנטים, ואף לצוות המרצים.

בשבוע הראשון ללימודי סמסטר ג', כשנחשפנו לסביבות הלמידה הנוספות, חל אצלי בלבול עצום. היה לי מאוד נוח להמשיך וללמוד בסביבה המוכרת והידועה. לא זכרתי איזה קורס מתנהל היכן, איזו מרצה הציגה איזו מטלה, והתסכול היה עצום. נוסף לכך, הייתי צריכה ללמוד לנווט בסביבת למידה חדשה - moodle.

חווה, סטודנטית בקורס, העלתה מסמך דוקס לקבוצה הסגורה בפייסבוק, ובו טבלה של רשימת המרצים, המטלות, תאריכי הגשה, קישורים ועוד. היתה זו יוזמה מדהימה של התארגנות עצמית, שהבהירה לי, שאינני היחידה שמבולבלת...וכן, את החשיבות של התארגנות עצמית, עליה אנחנו שמים דגש רב בקורסים השונים.

הרעיון להיחשף לסביבות למידה נוספות הוא רעיון מצוין, המדגיש את הצורך שלנו, המורים, להתקדם, להתחדש, לשנות ולהשתנות, ולהתאים את ההוראה והלמידה למאה ה-21, ולא להישאר "תקועים" במוכר והידוע, "כי זה יותר נוח".

לאחר השבוע השני, הרגשתי קצת יותר בטוחה, ואני משוכנעת, שבמשך הזמן, גם סביבות למידה אלו יהפכו למוכרות וידועות.

אין לי ספק, שאם תלמידינו, הילידים הדיגיטליים, היו צריכים להתמודד עם 3 סביבות למידה, היו מסתגלים לכך במהירות רבה יותר מאיתנו, המהגרים הדיגיטליים.

פרויקט חדש - גוגל למען שפות בסכנת הכחדה

"אחד המאפיינים העיקריים של היצירתיות האנושית הוא הריבוי הבלתי-מוגבל של תוצריה, שכל אחד מהם משקף, מזווית אחרת ובצורה שונה, את רוח האדם"
כמה שפות נחוצות? תלוי לאיזה צרכים ולצרכים של מי מתכוונים. אולי, מבחינת הצרכים של ייעול התקשורת הבין-לאומית או תכנון מערכות תקשורת ממוחשבות, הקטנה משמעותית של מספר השפות הקיים היא חיונית. אך האם מישהו היה מסכים לכלול בין השפות שיש לחסל גם את שפת האם שלו, אותה שפה שבה מחשבותיו, שאיפותיו ורגשותיו הראשונים הובעו, אותה שפה שעיצבה את הבנת הסביבה שלו, אותה שפה הנושאת את המסורת התרבותית שלו?  ( מתוך "משב הרוח" מאת פרופ' מרסלו דסקל)

גוגל השיקה את אתר Endangered Languages Project (פרויקט שפות בסכנת הכחדה), שמטרתו לסייע לאנשים לאסוף ולשתף במידע עדכני על שפות שכבר כמעט ואינן נשמעות. "תיעוד של למעלה מ-3,000 שפות שנמצאות על סף הכחדה הוא צעד חשוב בשימור הגיוון התרבותי, כיבוד המורשת של זקנינו וחיזוק הנוער ", מתוך הבלוג הרשמי. כאשר האדם האחרון שדובר שפה שנמצאת בסכנת הכחדה ימות, יאבדו ידע ומסורת בת אלפי שנים. גוגל יצרה פלטפורמה לתיעוד הסבים והסבתות שעוד מכירים ודוברים את השפה, וחיבור ביניהם על ידי רשת חברתית. הפרויקט מעניק  מקום בו ניתן לאכסן מאמרים מדעיים אך גם מידע בלתי פורמאלי. גם אונסק"ו העלה לרשת מפה המציגה שפות בסכנת הכחדה, אך למרות קיומו של פורום, האתר חסר את המרכיב של תוכן גולשים, שמוסיפים מהידע האישי שלהם למאגר הנתונים המתעדכן.

למען הפרויקט, גוגל חברה לארגונים נוספים בעולם כדי לעזור למנוע אובדן של שפות המייצגות עולם תרבותי שלם. 

באתר מופיעה מפה כחולה. באמצעות גרירה של העכבר ניתן לעבור בין מקומות בעולם, ולהתמקד במדינה או באזור מסוים. השפות השונות מסומנות בנקודות צבעוניות, המסמנות את רמת הסכנה בה כל שפה נמצאת. אז, לידיעתכם, משיטוטי במפה הופתעתי לגלות שבישראל מספר שפות בסכנת הכחדה: Judeo Tat ,Lishanid Noshan, Halaula.

בשלב זה האתר הוא מחברת ריקה למדי, אך בגוגל מקווים שמומחים בתחום שימור השפות יקחו את ההובלה של הפרויקט, והוא יתמלא במידע רב.
גוגל השכילה לנצל את הטכנולוגיה, הנגישות והמידע הרב הנמצא ברשת לטובת פרויקט חינוכי/תרבותי מדהים.

כמה שפות נחוצות לאדם? / מרסלו דסקל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2991568,00.html

פרויקט חדש - גוגל למען שפות בסכנת הכחדה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4245574,00.html

המכונה שתציל את הספר המודפס

הפצה דיגיטלית של מידע גברה מאוד עם התפתחות האינטרנט, והיא כוללת גם ספרים, כתבי עת ועיתונים.
ספר דיגיטלי או ספר אלקטרוני, באנגלית electronic book או בקיצורeBook, הוא ספר המוגש לקורא בצורה דיגיטלית, כקובץ הנקרא במחשב, במחשב לוח, בקורא ספרים אלקטרוני - מכשיר שנועד במיוחד לקריאת ספרים כאלה, ואפילו בטלפון חכם. היתרונות של הספרים הדיגיטליים: הנגשה, טכנולוגיה ירוקה.

 חברה אמריקנית בשם " On Demand Books" פיתחה מכונה להדפסה מהירה של ספרים, המתפקדת כבית דפוס ביתי לכל דבר, פטנט שיכול לעזור לחנויות הספרים ב"קרב" מול הספרים הדיגיטליים.
המכונה נקראת "מכונת האספרסו לספרים". יש בה כרטיס זיכרון ובו מאגר של מיליוני ספרים. הספר יודפס בפרק זמן קצר, הזהה למשך זמן ההמתנה לאספרסו בקופי-בר השכונתי, ומכאן שמה.
70 חנויות ברחבי העולם משתמשות בה, והעיתון "ניו-יורק טיימס" הכתיר את ההמצאה כ" תרופת הנגד לספרים הדיגיטליים".


ואני שואלת: מדוע יש צורך ב"תרופת נגד" לספרים דיגיטליים? אנו יודעים שבני הנוער היום, ממעטים בקריאת ספרים. האם משנה פורמט הקריאה? יש לעודד קריאה, ולא משנה באיזה פורמט. ואם הפורמט הדיגיטלי "מדבר" יותר אל בני הנוער, הילידים הדיגיטליים, אז אדרבה ואדרבה!!!



מתוך: ישראל היום, 15.6.12


פרוייקטים להעברת ספרים לפורמט דיגיטלי:

Free eBooks by Project Gutenberg:
http://www.gutenberg.org

פרוייקט בן יהודה:
http://benyehuda.org/


בישראל עדיין לא גילו את שוק הספרים הדיגיטליים:

http://shivuk.themarker.com/news/index.dot?id=118226

ריפלקציה

כתיבת הבלוג התחילה כמטלת חובה במהלך לימודי תואר שני בחינוך, בהתמחות תקשוב ולמידה. וכמו בכל מטלה, גם כאן היו דרישות: כתיבת רשומה אחת לשבוע, לפחות, כתיבה ברמת חשיבה מסדר גבוה... והלחץ התחיל...
לא קל לי לכתוב...מידי שבוע, התאמצתי לכתוב את הרשומה שלי, כאשר, את הרעיונות קיבלתי ממקורות שונים: שיעורים במכללה, חברים לפייסבוק ששיתפו, כתבות ועוד. חלקן נכתבו בקלות, וחלקן ממש לא...

שמחתי לגלות, שמספר סטודנטים  עוקבים אחרי הבלוג שלי, ונהנים מהרשומות שלי. עוד יותר התרגשתי, כשנודע לי שאת הבלוג שלי קוראים גם אנשים נוספים, שאינם סטודנטים במכללה, שהתעניינו ברשומות שלי והגיבו להן (הרי, כבר הבנו, שאין פרטיות באינטרנט...). אחד הקוראים, אף הציע לסייע לי ברעיון שהגיתי, וריגש אותי עוד יותר.

בעקבות הכתיבה בבלוג, אני מרגישה צמיחה מבחינה מקצועית. החיפוש אחרי נושאים לכתיבה, השיתופיות, רעיונות חדשים, ניסיון ליישם אותם, חשיפת רשומות בבלוג שלי לסטודנטים במכללה - כל אלה בהחלט העצימו אותי, ואת הביטחון שלי בכתיבת הבלוג.

ולפני, עוד סמסטר של כתיבה בבלוג, אחת לשבוע, לפחות, כתיבה ברמת חשיבה מסדר גבוה. ובכל שבוע, שוב תצוץ השאלה: על מה אכתוב השבוע???????

אין פרטיות באינטרנט

בשבוע שעבר, הצגתי שני פוסטים שכתבתי בנושא Ted בפני הסטודנטים.
נתבקשתי לעשות זאת ע"י דר' גילה קורץ, לאחר ששיתפתי אותה בחוויה מרגשת שעברתי, לאחר כתיבת הפוסטים. דר' נימרוד קוזלובסקי, עליו כתבתי בפוסט, הגיב בבלוג שלי, ואף הציע עזרה במימוש הרעיון שלי. נהניתי מאוד לשתף את הסטודנטים בשני הפוסטים שכתבתי ( Ted הגיע למזרח התיכון - מתאריך 27.4.12, TedEd - flip the lesson מתאריך 2.5.12). לשמחתי הרבה, פנה אלי סטודנט בתום השיעור והתעניין ברעיון שלי.

כשקראתי את התגובה של דר' נימרוד קוזלובסקי, הופתעתי מאוד. חשבתי, שאם יקראו את הבלוג שלי, יהיו הקוראים חברי למגמה. כמובן, שידעתי, שאין פרטיות ברשת, אך, בכל-זאת הופתעתי!!!

ברשת האינטרנט, הדבר המרגש הוא רעיון שמתחיל באדם אחד ומגיע לרבים. מקווה שגם הרעיון שלי יגיע לרבים שיאמצו אותו ויישמו אותו. דוגמה נוספת לשיתופיות שכזו קראתי היום ב:ynet.
אתרי קיקסטארטר ואינדיגוגו יצרו פלטפורמה שעוזרת ליזמים וחברות קטנות לקבל מימון לפרויקטים שלהם. במקום ארוחות צהריים עם המיליונרים הכרישים, ותחנונים להשקעה תמורת אחוז מהחברה, שולחים סרטון לאתר - וגולשים רגילים הופכים להיות משקיעים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233917,00.html

כולנו יודעים ש"אין פרטיות ברשת". מידע, תמונות, מוסיקה, סרטים, פרטים אישיים נמצאים במרחק הקשת מקש. כמובן, שיש לכך יתרונות אדירים, אך, אסור לשכוח, שהשיתופיות יכולה להיות גם בעוכרינו, ולכן, חשוב לחנך את הילדים בנושא גלישה בטוחה.

גוגל דוקס

במהלך לימודי, נחשפתי לגוגל דוקס - שירות-על ליישומים משרדיים שמתפצל לתוכנה למצגות, גליון אלקטרוני, טפסים, מעבד תמלילים ועוד. היתרונות הגדולים - אפשר לכתוב מכל מחשב ומכל מקום שמחובר לאינטרנט, ואפשר לשתף מסמכים ולעבוד עליהם יחד.

השימוש בגוגל דוקס, חסך מאיתנו, הסטודנטים, מפגשים לצורך כתיבת עבודות קבוצתיות. כל משתתף, נכנס למסמך בזמנו החופשי, ותורם את חלקו לעבודה משותפת.

אני מאוד משתדלת להשתמש בכלים, אליהם אני נחשפת ו" להפיץ את הבשורה". היום יצרתי מסמך משותף, ושלחתי אותו למורה שעובדת איתי, ושאינה מכירה את גוגל דוקס. המסמך נועד לעדכונים שעלינו לעדכן, ולדווח עליהם לקראת סוף השנה. עד היום, היינו נפגשות, מתעדכנות ומעדכנות ביומן. מהיום, לא נצטרך עוד להפגש, להתעדכן ולבזבז זמן מיותר. כל אחת תוכל להיכנס למסמך המשותף ביום עבודתה, ולעדכנו. מיותר לציין, שעמיתתי, התלהבה, כמוני, מהכלי החדש אליו נחשפה (ואני חושבת, שהחשיפה הבאה תהיה לטפסים שבגוגל דוקס) .

היום, קראתי בחדשות הטכנולוגיה של ynet על הוספת רכיב חדש לגוגל דוקס בשם Research, המאפשר לערוך חיפושים, ולהוסיף מידע למסמך העבודה, מבלי לצאת ממנו . את ה research ניתן להפעיל באמצעות סרגל הכלים שנוסף מצד ימין, או באמצעות הקלקה על המקש הימני בעכבר כאשר עומדים על המושג שרוצים לחפש.

התוצאות המתקבלות אינן שונות מהתוצאות שנקבל באתר מנוע החיפוש, אך היתרון האמיתי נעוץ באפשרות להוסיף בקלות את המידע החדש שקיבלנו ישירות למסמך. למשל, את התמונה שחיפשנו ניתן להוסיף על ידי גרירה למסמך עצמו, או באמצעות לחיצה על Insert. בנוסף, לאחר שנוסיף את הטקס או התמונה למסמך העבודה , תופיע בתחתית העמוד הערת שוליים עם לינק המוביל למקור ממנו נאסף המידע.

מחכה ומצפה להשתמש ב research במסמך הבא שאצטרך ליצור, וכמובן, לא אשכח לספר עליו לעמיתתי.

TedEd Flip the lesson

היפוך שיעור? (באנגלית זה נשמע יותר טוב ...)

ב-TedEd פיתחו פלטפורמה חינמית לשיעורים (שנוצרו ע"י מחנכים), הערוכים כסרטוני וידאו מונפשים , המיועדים למורים ותלמידים.

כל סרטון מלווה בשיעור: מצורפות שאלות רב ברירה עם משוב מיידי, ואם תלמיד נתקל בקושי - ישנה אפשרות לקבלת רמז וידאו.

ישנה גם העמקה בנושא הנלמד בצורת שאלות פתוחות או קישורים.

הייחודיות של :Flip the lesson - התאמת השיעור לצרכים המיוחדים של המורה/התלמידים: שינוי הכותרת, הנחיות, מחיקת חלק מהשאלות ועוד. (מתקבלת כתובת url חדשה אותה ניתן לשתף או לשמור פרטי ).


בנוסף, ניתן לעקוב אחר השתתפות התלמידים והתקדמותם.

בונוס נוסף של Flip the lesson - יצירת שיעור מכל סרטון המופיע ביו טיוב או ב-Ted Talks. הדבר מאפשר ניצול סרטונים מוכנים למטרות הוראה ולמידה והתאמתם לצרכים. המורים יכולים לבחור כל סרטון ולהפוך אותו ל "לב השיעור" - או כשיעורי בית. שימוש ב:Flip the lesson, יעשיר את ספריית השיעורים המקוונים השיתופית.


כמובן, שהייתי מוכרחה להתנסות ביצירת שיעור, כדי לחוש את הפשטות הניכרת בסרט ההדרכה, ואכן, מאוד פשוט היה ליצור את השיעור. השתמשתי בסרטון מיו טיוב, וניסיתי רק חלק מהאפשרויות הגלומות בכלי. מזמינה את כל המורים להתנסות. קישור להתנסות שלי מצ"ב.

 קישור ל: TedEd Flip the lesson
http://blog.ted.com/2012/04/25/flip-it-a-new-way-to-teach-with-video-from-ted-ed/

שיעור לדוגמה:
http://ed.ted.com/on/FChqpDEo

התנסות שלי: כיצד יוצרים קוד QR?
/http://ed.ted.com/on/ZApxoBxS

TED הגיע למזרח התיכון

שייקה אל מאיסה, הזמינה 650 חברי TEDx מ-60 מדינות לכנס בקטאר, ובירכה אותם באלו המילים: "הרבה סיפורים של העולם הערבי מסופרים מפרספקטיבה מערבית, והגיעה העת שהעולם הערבי יספר את הסיפורים שלו בקולו שלו. אין זו שאלה של הסכמה או מחלוקת ביחס לסיפור, אלא עניין של אותנטיות. אני סבורה ש-TEDx נוצר לשם כך. הוא מספק את הפלטפורמה לכל אחד לשתף את הרעיונות שלו. תיהנו. הכירו אנשים חדשים. קבלו את השונות שלהם ואמצו בברכה את רעיונותיהם".

הרעיון של TED נוסד סביב "רעיונות שראוי להפיץ" (Ideas worth spreading) והפך לאירוע החשוב ביותר של שוחרי הידע והחדשנות. זוהי מתכונת מרשימה לבחירת אנשים שיש להם רעיון או סיפור שראוי להישמע.

כשקראתי את הכתבה, לאחר שצפיתי בראיון עם ד"ר נמרוד קוזלובסקי בתוכנית בוקר, צץ בי רעיון שניתן, בהחלט, ליישמו בבית הספר: הקמת "TED" בית ספרי. הכוונה, לבנות פלטפורמה באתר האינטרנט של בית הספר, בה יוכלו תלמידים להציג את רעיונותיהם, ולשתפם עם שאר התלמידים/מורים, כמובן, בהדרכה של מורה שילווה את הפרויקט.

אפילו על שם חשבתי: רש"פ - רעיון שווה פרסום!!!. רש"פ יהווה במה להכרת התלמידים, קבלת השונות ואימוץ רעיונות, כדבריה של שייקה אל מאיסה.

מזמינה את כולם לאמץ וליישם את הרעיון....


לכתבה: http://www.holesinthenet.co.il/archives/43201

החזון האישי שלי למערכת החינוך - תרגיל בקורס מדעי החינוך במאה ה-21

התרגיל המסכם בקורס מדעי החינוך במאה ה-21 הוא לכתוב את החזון האישי שלי למערכת החינוך.
המרצה, דר' גילה לוי-עצמון, שלדעתי, מיישמת בדיוק את השינוי בפדגוגיה שצריך לחול על מערכת החינוך, לא נתנה קווים מנחים, בתחילה. הרגשתי לחוצה, כפי שהרגשתי כשקיבלתי את התרגיל המסכם בקורס של דר' שרה שדה - בניית השתלמות מורים בנושא חדשנות. ההתארגנות העצמית נראתה לי כקושי בתחילה, ומאוחר יותר, כשהבנתי את עוצמתה, כיתרון עצום!!!

לאחר שקיבלנו קווים מנחים, מדר' גילה לוי-עצמון, המטלה נראתה יותר ברורה. הבנו, שניתן לנו חופש להביע את דעתנו, אמונותינו, ולהציג אותם בדרך יצירתית, מתוקשבת, המתאימה לכל אחד באופן אישי. היא, כמובן, הציעה לעזור ולתמוך (תפקידו המשתנה של המורה ).

שיבה, שותפתי לעבודה, ואני התייעצנו עם דר' גילה לוי-עצמון, וקיבלנו חיזוק ממנה לנושא שבחרנו. בנוסף, שיתפנו את חברתנו לכיתה, ענבל, שנתנה לנו עוד רעיון יצירתי לשימוש בתרגיל, וסיפרה שהשתמשה בקישור שפרסמתי בחשבון הפייסבוק הקבוצתי שלנו ביחידת הלימוד שבנתה, ואף במטלה זו (למידה שיתופית).

אני בטוחה שהתוצרים יהיו מעניינים, מגוונים ויצירתיים, ויתנו ביטוי לשונות הבינאישית של הסטודנטים בקורס.

התנסות ב: VOKI - כלי ליצירת אווטאר

דר' אלון הסגל הציע לנו בשיעורו את האפשרות להתנדב להציג כלי חדש בפני הסטודנטים. התנדבתי ללמוד את הכלי: VOKI
נחשפתי ליתרונות של הכלי למורים ולתלמידים, והתנסיתי בחוויה של התארגנות עצמית בתהליך.
יצרתי אוואטר, צירפתי לו קובץ קול (ללא בעיות), וצירפתי אותו למצגת שערכתי, המסבירה את הכלי, ושאותה אציג בשיעור.
מיד, חשבתי ליצור אוואטר שילווה את יחידת הלימוד אותה עלינו להכין.

יצרתי אוואטר חדש, וכשניסיתי להקליט את קולי, גיליתי שישנה בעיה בהקלטה מתוך הכלי. התוכנה לא זיהתה את המיקרופון, וכשזיהתה, ההקלטה היתה מקוטעת. ניסיתי מס' רב של פעמים להקליט את קולי אך ללא הצלחה. חיפשתי ברשת פתרון לבעיה, וראיתי שמורים רבים התלוננו על כך, אך, לצערי, לא מצאתי שום פתרון .
לבסוף, החלטתי לנסות להקליט את קולי בתוכנה אחרת (audacity) ולייבא את הקובץ ל: VOKI. עשיתי זאת, אך VOKI לא זיהתה את הקובץ.
שוב, חזרתי לניסיונות ההקלטה ב:VOKI, ובינגו - הפעם הצלחתי!!! מיד, שלחתי את הקובץ לשיבה, שותפתי לעבודה, שהתלהבה, כמוני מהרעיון לשלב אווטאר ביחידת הלימוד.

נהניתי  להיחשף לכלי חדש, לגלות את יתרונותיו וחסרונותיו, לנסות להתגבר על קשיים, ולמצוא פתרונות לבעיות שצצות (למרות שלא הצלחתי לייבא קובץ קול - אתייעץ ואלמד איזה קובץ קול יזוהה ע"י התוכנה) וליישם, כבר, את הכלי ביחידת הלימוד שעלינו להגיש.

האווטאר שלי:
http://www.voki.com/pickup.php?scid=5842031&height=267&width=200

האקדמיה של קהאן - אי של חדשנות בדרך לחדשנות כוללת

הערב, צפיתי בכתבה בנושא למידה מרחוק בתכנית רואים עולם (מתוך התכנית 60 דק')
סאל קהאן, בוגר MIT, החל להעלות הרצאות באורך 10 דקות לרשת. הוא התחיל בנושא המתמטיקה, אך מהר מאוד המשיך לפיסיקה, ביולוגיה, אסטרונומיה ועוד. תוך שנתיים היו לו 4 מיליון תלמידים צופים.
הכל התחיל כשבת דודתו התקשתה בפתרון בעיות במתמטיקה. הוא שלח לה קישורים, ומהר מאוד גילה, שגם זרים נעזרים בקישוריו.
ביל גייטס פנה אליו, לאחר שנעזר בקישוריו, כדי ללמד את ילדיו. בעזרת 15 מליון דולר שקיבל מביל גייטס ומגוגל, הקים את: האקדמיה של קהאן, שכר אנשים ופיתח תכנית ללימוד מתמטיקה בכיתה.
החידוש של קהאן נקרא: Flip the classroom - היפוך כיתה, במרכזו, הלמידה נעשית בבית והתרגול בכיתה- הוצאת הפסיביות מהכיתה.  התלמיד לומד נושא חדש בבית, ומתרגל בכיתה. המורה לא "מרצה" בכיתה אלא, עוזרת ומדריכה את התלמידים המתקשים בתרגול. איגוד המורים תומך בתכנית, אך עדיין יש המפקפקים בה.

אהבתי את הרעיון של למידת נושא חדש בבית באופן עצמאי, ותרגולו בכיתה. למידה עצמאית היא חלק מהשינוי הפדגוגי המתבקש כתוצאה ממעבר לחינוך בהתאמה למאה ה-21, והטכנולוגיה, ושיעורים מתוקשבים מאפשרים זאת. תפקיד המורה משתנה למדריך, מכוון, מנחה ועוזר, לתלמידים הזקוקים לעזרתו.
זהו, בהחלט, דוגמה למודל של חדשנות שנוצר ע"י אדם משוגע עם חזון, שבנה פלאטפורמה שתשנה את החינוך בארה"ב. התכנית מיושמת במספר בתי ספר יסודיים, כשהכוונה להרחיבה למקצועות אחרים, לבתי ספר תיכוניים ואף לקולג'.
נהניתי לראות את היישום של התכנית, ואת הכוונה להפוך את אי החדשנות של קהאן לחדשנות כוללת.



דוגמה לשיעור: http://www.youtube.com/user/khanacademy?ob=0&feature=results_main -
 138,830,293 צפיות

"איים של חדשנות" או "חדשנות כוללת": הטמעה של טכנולוגיות לניהול הלמידה –  חקר מקרה של רשת בתי ספר בישראל
:אורית אבידב-אונגר   http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/noon/3_3.pdf

חינוך מסורתי לעומת חינוך וירטואלי בארצות הברית

אז, נכון שאנחנו בחופשה, וקיבלנו פטור מלכתוב בבלוג במהלך החופשה, אך הייתי חייבת לשתף.
בעיתון: "שיעור חופשי" נכתב שכ-200,000 ילדים אמריקאיים לומדים באמצעות הרשת, כדי להימנע מנסיעות מתישות לבית הספר, או כדי להתנסות בתחומי דעת, שבעבר, לא היה עולה על דעתם ללמוד, והחיסכון הכלכלי עצום.
המחנכים, תומכי החינוך הקלאסי, מוצאים פגמים רבים בחינוך המקוון, ומנסים לעצור את הסחף לעבר החינוך האלקטרוני, למרות, שמחקרים מציגים כי יעילות החינוך המקוון אינה נופלת מזו של החינוך המסורתי.
באותו יום, בו קראתי את העיתון: "שיעור חופשי" שמעתי משכנתי, שבתה נסעה לספריה והביאה הביתה 5 ספרים עבי כרס. עליה להכין עבודה בנושא מלחמת לבנון, והמורה (בבית ספר מכובד מאוד בראשון לציון) אוסרת על התלמידים להתבסס בעבודתם על האינטרנט.

לא ברור לי מדוע המורים, מאמיני הגישה המסורתית, מתנגדים כל-כך ללימוד מתוקשב!!!
מורים אלו צריכים להבין שמידע רב ומגוון נמצא ברשת. הרי, אנציקלופדיה בריטניקה הפכה ללא רלוונטית, ולכן הופסקה הגרסה המודפסת שלה. על המורים להתגבר על הפחד מהשימוש בטכנולוגיה, להבין שמידע רב, מגוון ונגיש נמצא ברשת, וללמד את הילדים כיצד לעשות בו שימוש נכון.

השבבים שירגלו אחר תלמידים "מבריזים"

תלמידים ב-25 מ 213 בתי הספר הציבוריים בעיר ויטוריה דה קונקיסטה, החלו בתחילת השבוע שעבר ללבוש תלבושת אחידה, שבחולצות שלה מוטבע שבב איתור. אם התלמיד יאחר לשיעור, ההורים יקבלו הודעת SMS

http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/1.1671222

רבים חוששים ,זה זמן רב, כי הטכנולוגיה תכרסם בזכויות האדם, וצופים כי זו רק שאלה של זמן עד שהשלטונות יוכלו לעקוב אחרי תנועותיו היומיומיות של כל אדם.

ואני שואלת: האם על מערכת החינוך לעקוב אחר תלמידיה? אני מתנגדת לכך נחרצות!!!
אני מאמינה בהנאה, הגורמת להנעה, הגורמת ללמידה!!! תלמידים שנהנים מתהליך הלמידה יהיו בעלי מוטיבציה ללמידה - כך תהיה הלמידה אפקטיבית יותר!!! כך יעדרו/יחסירו פחות תלמידים במערכת החינוך.

תפקידינו כמורים להיות קשובים לשינוי הטכנולוגי, ולהתאים עצמנו אליו. נכון, זה לא קל, לא נולדנו לתוך זה (לעומת ילדינו, שכן!!!) , אך אין לנו ברירה!!! ההוראה והלמידה צריכות להיות מותאמות למאה ה-21 בו המידע זמין ונגיש, ולכן מחייב שינוי: הוראה יצירתית, שיתופית, מגוונת , המתחשבת בתלמיד ,בצרכיו ובתחומי התעניינותו.

התארגנות עצמית ללמידת נגינה

בני לומד נגינה בגיטרה , בשיעורים פרטיים.
תקופה ארוכה ניגן, אך לא בהתלהבות מלאה. לאחרונה, צץ פרץ התלהבות בעניין הנגינה. בנוסף לשיעורים הפרטיים, הוא משלב למידה עצמית דרך you tube. הוא מקליד: how to play ומוסיף את שם השיר שרוצה ללמוד. באדיקות, הוא יושב מול המסך ולומד את הקטע המוסיקלי.
בתחילת דרכו המוסיקלית, למורה היה תפקיד מאוד משמעותי של לימוד הבסיס. היום, תפקידו של המורה השתנה. הוא יותר מדריך, מכוון, מתקן. הלמידה של בני היא עצמאית ונובעת מתוך עניין וסקרנות.
דוגמא לסרטון המלמד נגינה בגיטרה:

 דוגמה זו משקפת את השינוי הטכנולוגי המקיף אותנו מכל הכיוונים, ומשפיע, כמובן, על החינוך. תפקידו של המורה משתנה. ישנה נגישות רבה למידע באמצעות האינטרנט, שאינה תלויה במקום ובזמן, ותפקידו של המורה  ליצור עניין וסקרנות, לכוון, לייעץ ולהדריך.

ציפייה וסקרנות

בסמסטר זה, בשונה מהסמסטר הקודם, אנו נחשפים להמון כלים ויישומים חדשים.
אני מאוד נהנית משיעוריה של המרצה דר' גילה לוי - עצמון, ששיטות ההוראה שלה מגוונות ומעניינות. היא משתמשת בכלים ויישומים שלא הכרתי, וחושפת אותנו אליהם (ואני, מיד, מוסיפה אותם כקישורים בבלוג). היא מיישמת את כל מה שלמדנו בקורס טכנולוגיות כסוכני שינוי בביה"ס, כולל את נושא ההתארגנות העצמית (כשהיינו צריכים להתחלק לקבוצות בהתאם לתחומי עניין במסמך דוקס, ובשיעור לעבוד יחד, לסכם את החומר, ולהציגו בפני הכיתה).
השבוע היא שלחה הודעה, וביקשה שנוריד אפליקציית סורק קודים לסמארטפונים, כי נשתמש בה בשיעור. אני כל כך מתלהבת ומחכה לשיעור, וסקרנית לראות איזה שימוש היא תעשה באפליקציה בהוראה שלה.

צעד ראשון בבלוג

צעד ראשון, מהסס, רווי חששות בתחילתה של הדרך  להתהוות הבלוג הראשון שלי. אני רואה את הבלוג כבמה לשיתוף התהליכים, החוויות והתובנות אותם ארכוש במהלך לימודי שילוב התקשוב בהוראה.