יום ראשון, 10 ביוני 2012

ריפלקציה

כתיבת הבלוג התחילה כמטלת חובה במהלך לימודי תואר שני בחינוך, בהתמחות תקשוב ולמידה. וכמו בכל מטלה, גם כאן היו דרישות: כתיבת רשומה אחת לשבוע, לפחות, כתיבה ברמת חשיבה מסדר גבוה... והלחץ התחיל...
לא קל לי לכתוב...מידי שבוע, התאמצתי לכתוב את הרשומה שלי, כאשר, את הרעיונות קיבלתי ממקורות שונים: שיעורים במכללה, חברים לפייסבוק ששיתפו, כתבות ועוד. חלקן נכתבו בקלות, וחלקן ממש לא...

שמחתי לגלות, שמספר סטודנטים  עוקבים אחרי הבלוג שלי, ונהנים מהרשומות שלי. עוד יותר התרגשתי, כשנודע לי שאת הבלוג שלי קוראים גם אנשים נוספים, שאינם סטודנטים במכללה, שהתעניינו ברשומות שלי והגיבו להן (הרי, כבר הבנו, שאין פרטיות באינטרנט...). אחד הקוראים, אף הציע לסייע לי ברעיון שהגיתי, וריגש אותי עוד יותר.

בעקבות הכתיבה בבלוג, אני מרגישה צמיחה מבחינה מקצועית. החיפוש אחרי נושאים לכתיבה, השיתופיות, רעיונות חדשים, ניסיון ליישם אותם, חשיפת רשומות בבלוג שלי לסטודנטים במכללה - כל אלה בהחלט העצימו אותי, ואת הביטחון שלי בכתיבת הבלוג.

ולפני, עוד סמסטר של כתיבה בבלוג, אחת לשבוע, לפחות, כתיבה ברמת חשיבה מסדר גבוה. ובכל שבוע, שוב תצוץ השאלה: על מה אכתוב השבוע???????

2 תגובות:

  1. אפרת, אני למדתי המון מהבלוג שלך. הבאת רעיונות מעניינים, את חלקם פגשתי כאן לראשונה. תודה על תקופה א', בטוחה שיהיה מעניין גם בהמשך.

    השבמחק
  2. תודה, ענבל.
    גם אני מאוד נהנית מקריאת הרשומות שלך. כל רשומה כתובה בצורה רהוטה וקולחת. את לא מסתפקת בכתיבה ברמת הדיווח, אלא מקשרת את הנושאים עליהם את כותבת למאמרים, מחקרים, מביעה דעותייך ושואלת שאלות חשובות.
    כייף לקרוא את הבלוג שלך!

    השבמחק