TED הגיע למזרח התיכון

שייקה אל מאיסה, הזמינה 650 חברי TEDx מ-60 מדינות לכנס בקטאר, ובירכה אותם באלו המילים: "הרבה סיפורים של העולם הערבי מסופרים מפרספקטיבה מערבית, והגיעה העת שהעולם הערבי יספר את הסיפורים שלו בקולו שלו. אין זו שאלה של הסכמה או מחלוקת ביחס לסיפור, אלא עניין של אותנטיות. אני סבורה ש-TEDx נוצר לשם כך. הוא מספק את הפלטפורמה לכל אחד לשתף את הרעיונות שלו. תיהנו. הכירו אנשים חדשים. קבלו את השונות שלהם ואמצו בברכה את רעיונותיהם".

הרעיון של TED נוסד סביב "רעיונות שראוי להפיץ" (Ideas worth spreading) והפך לאירוע החשוב ביותר של שוחרי הידע והחדשנות. זוהי מתכונת מרשימה לבחירת אנשים שיש להם רעיון או סיפור שראוי להישמע.

כשקראתי את הכתבה, לאחר שצפיתי בראיון עם ד"ר נמרוד קוזלובסקי בתוכנית בוקר, צץ בי רעיון שניתן, בהחלט, ליישמו בבית הספר: הקמת "TED" בית ספרי. הכוונה, לבנות פלטפורמה באתר האינטרנט של בית הספר, בה יוכלו תלמידים להציג את רעיונותיהם, ולשתפם עם שאר התלמידים/מורים, כמובן, בהדרכה של מורה שילווה את הפרויקט.

אפילו על שם חשבתי: רש"פ - רעיון שווה פרסום!!!. רש"פ יהווה במה להכרת התלמידים, קבלת השונות ואימוץ רעיונות, כדבריה של שייקה אל מאיסה.

מזמינה את כולם לאמץ וליישם את הרעיון....


לכתבה: http://www.holesinthenet.co.il/archives/43201

החזון האישי שלי למערכת החינוך - תרגיל בקורס מדעי החינוך במאה ה-21

התרגיל המסכם בקורס מדעי החינוך במאה ה-21 הוא לכתוב את החזון האישי שלי למערכת החינוך.
המרצה, דר' גילה לוי-עצמון, שלדעתי, מיישמת בדיוק את השינוי בפדגוגיה שצריך לחול על מערכת החינוך, לא נתנה קווים מנחים, בתחילה. הרגשתי לחוצה, כפי שהרגשתי כשקיבלתי את התרגיל המסכם בקורס של דר' שרה שדה - בניית השתלמות מורים בנושא חדשנות. ההתארגנות העצמית נראתה לי כקושי בתחילה, ומאוחר יותר, כשהבנתי את עוצמתה, כיתרון עצום!!!

לאחר שקיבלנו קווים מנחים, מדר' גילה לוי-עצמון, המטלה נראתה יותר ברורה. הבנו, שניתן לנו חופש להביע את דעתנו, אמונותינו, ולהציג אותם בדרך יצירתית, מתוקשבת, המתאימה לכל אחד באופן אישי. היא, כמובן, הציעה לעזור ולתמוך (תפקידו המשתנה של המורה ).

שיבה, שותפתי לעבודה, ואני התייעצנו עם דר' גילה לוי-עצמון, וקיבלנו חיזוק ממנה לנושא שבחרנו. בנוסף, שיתפנו את חברתנו לכיתה, ענבל, שנתנה לנו עוד רעיון יצירתי לשימוש בתרגיל, וסיפרה שהשתמשה בקישור שפרסמתי בחשבון הפייסבוק הקבוצתי שלנו ביחידת הלימוד שבנתה, ואף במטלה זו (למידה שיתופית).

אני בטוחה שהתוצרים יהיו מעניינים, מגוונים ויצירתיים, ויתנו ביטוי לשונות הבינאישית של הסטודנטים בקורס.

התנסות ב: VOKI - כלי ליצירת אווטאר

דר' אלון הסגל הציע לנו בשיעורו את האפשרות להתנדב להציג כלי חדש בפני הסטודנטים. התנדבתי ללמוד את הכלי: VOKI
נחשפתי ליתרונות של הכלי למורים ולתלמידים, והתנסיתי בחוויה של התארגנות עצמית בתהליך.
יצרתי אוואטר, צירפתי לו קובץ קול (ללא בעיות), וצירפתי אותו למצגת שערכתי, המסבירה את הכלי, ושאותה אציג בשיעור.
מיד, חשבתי ליצור אוואטר שילווה את יחידת הלימוד אותה עלינו להכין.

יצרתי אוואטר חדש, וכשניסיתי להקליט את קולי, גיליתי שישנה בעיה בהקלטה מתוך הכלי. התוכנה לא זיהתה את המיקרופון, וכשזיהתה, ההקלטה היתה מקוטעת. ניסיתי מס' רב של פעמים להקליט את קולי אך ללא הצלחה. חיפשתי ברשת פתרון לבעיה, וראיתי שמורים רבים התלוננו על כך, אך, לצערי, לא מצאתי שום פתרון .
לבסוף, החלטתי לנסות להקליט את קולי בתוכנה אחרת (audacity) ולייבא את הקובץ ל: VOKI. עשיתי זאת, אך VOKI לא זיהתה את הקובץ.
שוב, חזרתי לניסיונות ההקלטה ב:VOKI, ובינגו - הפעם הצלחתי!!! מיד, שלחתי את הקובץ לשיבה, שותפתי לעבודה, שהתלהבה, כמוני מהרעיון לשלב אווטאר ביחידת הלימוד.

נהניתי  להיחשף לכלי חדש, לגלות את יתרונותיו וחסרונותיו, לנסות להתגבר על קשיים, ולמצוא פתרונות לבעיות שצצות (למרות שלא הצלחתי לייבא קובץ קול - אתייעץ ואלמד איזה קובץ קול יזוהה ע"י התוכנה) וליישם, כבר, את הכלי ביחידת הלימוד שעלינו להגיש.

האווטאר שלי:
http://www.voki.com/pickup.php?scid=5842031&height=267&width=200

האקדמיה של קהאן - אי של חדשנות בדרך לחדשנות כוללת

הערב, צפיתי בכתבה בנושא למידה מרחוק בתכנית רואים עולם (מתוך התכנית 60 דק')
סאל קהאן, בוגר MIT, החל להעלות הרצאות באורך 10 דקות לרשת. הוא התחיל בנושא המתמטיקה, אך מהר מאוד המשיך לפיסיקה, ביולוגיה, אסטרונומיה ועוד. תוך שנתיים היו לו 4 מיליון תלמידים צופים.
הכל התחיל כשבת דודתו התקשתה בפתרון בעיות במתמטיקה. הוא שלח לה קישורים, ומהר מאוד גילה, שגם זרים נעזרים בקישוריו.
ביל גייטס פנה אליו, לאחר שנעזר בקישוריו, כדי ללמד את ילדיו. בעזרת 15 מליון דולר שקיבל מביל גייטס ומגוגל, הקים את: האקדמיה של קהאן, שכר אנשים ופיתח תכנית ללימוד מתמטיקה בכיתה.
החידוש של קהאן נקרא: Flip the classroom - היפוך כיתה, במרכזו, הלמידה נעשית בבית והתרגול בכיתה- הוצאת הפסיביות מהכיתה.  התלמיד לומד נושא חדש בבית, ומתרגל בכיתה. המורה לא "מרצה" בכיתה אלא, עוזרת ומדריכה את התלמידים המתקשים בתרגול. איגוד המורים תומך בתכנית, אך עדיין יש המפקפקים בה.

אהבתי את הרעיון של למידת נושא חדש בבית באופן עצמאי, ותרגולו בכיתה. למידה עצמאית היא חלק מהשינוי הפדגוגי המתבקש כתוצאה ממעבר לחינוך בהתאמה למאה ה-21, והטכנולוגיה, ושיעורים מתוקשבים מאפשרים זאת. תפקיד המורה משתנה למדריך, מכוון, מנחה ועוזר, לתלמידים הזקוקים לעזרתו.
זהו, בהחלט, דוגמה למודל של חדשנות שנוצר ע"י אדם משוגע עם חזון, שבנה פלאטפורמה שתשנה את החינוך בארה"ב. התכנית מיושמת במספר בתי ספר יסודיים, כשהכוונה להרחיבה למקצועות אחרים, לבתי ספר תיכוניים ואף לקולג'.
נהניתי לראות את היישום של התכנית, ואת הכוונה להפוך את אי החדשנות של קהאן לחדשנות כוללת.



דוגמה לשיעור: http://www.youtube.com/user/khanacademy?ob=0&feature=results_main -
 138,830,293 צפיות

"איים של חדשנות" או "חדשנות כוללת": הטמעה של טכנולוגיות לניהול הלמידה –  חקר מקרה של רשת בתי ספר בישראל
:אורית אבידב-אונגר   http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/noon/3_3.pdf

חינוך מסורתי לעומת חינוך וירטואלי בארצות הברית

אז, נכון שאנחנו בחופשה, וקיבלנו פטור מלכתוב בבלוג במהלך החופשה, אך הייתי חייבת לשתף.
בעיתון: "שיעור חופשי" נכתב שכ-200,000 ילדים אמריקאיים לומדים באמצעות הרשת, כדי להימנע מנסיעות מתישות לבית הספר, או כדי להתנסות בתחומי דעת, שבעבר, לא היה עולה על דעתם ללמוד, והחיסכון הכלכלי עצום.
המחנכים, תומכי החינוך הקלאסי, מוצאים פגמים רבים בחינוך המקוון, ומנסים לעצור את הסחף לעבר החינוך האלקטרוני, למרות, שמחקרים מציגים כי יעילות החינוך המקוון אינה נופלת מזו של החינוך המסורתי.
באותו יום, בו קראתי את העיתון: "שיעור חופשי" שמעתי משכנתי, שבתה נסעה לספריה והביאה הביתה 5 ספרים עבי כרס. עליה להכין עבודה בנושא מלחמת לבנון, והמורה (בבית ספר מכובד מאוד בראשון לציון) אוסרת על התלמידים להתבסס בעבודתם על האינטרנט.

לא ברור לי מדוע המורים, מאמיני הגישה המסורתית, מתנגדים כל-כך ללימוד מתוקשב!!!
מורים אלו צריכים להבין שמידע רב ומגוון נמצא ברשת. הרי, אנציקלופדיה בריטניקה הפכה ללא רלוונטית, ולכן הופסקה הגרסה המודפסת שלה. על המורים להתגבר על הפחד מהשימוש בטכנולוגיה, להבין שמידע רב, מגוון ונגיש נמצא ברשת, וללמד את הילדים כיצד לעשות בו שימוש נכון.

השבבים שירגלו אחר תלמידים "מבריזים"

תלמידים ב-25 מ 213 בתי הספר הציבוריים בעיר ויטוריה דה קונקיסטה, החלו בתחילת השבוע שעבר ללבוש תלבושת אחידה, שבחולצות שלה מוטבע שבב איתור. אם התלמיד יאחר לשיעור, ההורים יקבלו הודעת SMS

http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/1.1671222

רבים חוששים ,זה זמן רב, כי הטכנולוגיה תכרסם בזכויות האדם, וצופים כי זו רק שאלה של זמן עד שהשלטונות יוכלו לעקוב אחרי תנועותיו היומיומיות של כל אדם.

ואני שואלת: האם על מערכת החינוך לעקוב אחר תלמידיה? אני מתנגדת לכך נחרצות!!!
אני מאמינה בהנאה, הגורמת להנעה, הגורמת ללמידה!!! תלמידים שנהנים מתהליך הלמידה יהיו בעלי מוטיבציה ללמידה - כך תהיה הלמידה אפקטיבית יותר!!! כך יעדרו/יחסירו פחות תלמידים במערכת החינוך.

תפקידינו כמורים להיות קשובים לשינוי הטכנולוגי, ולהתאים עצמנו אליו. נכון, זה לא קל, לא נולדנו לתוך זה (לעומת ילדינו, שכן!!!) , אך אין לנו ברירה!!! ההוראה והלמידה צריכות להיות מותאמות למאה ה-21 בו המידע זמין ונגיש, ולכן מחייב שינוי: הוראה יצירתית, שיתופית, מגוונת , המתחשבת בתלמיד ,בצרכיו ובתחומי התעניינותו.